ישראל וסין משתפות פעולה בסחר, בתיירות ובמחקר, אך הפוטנציאל הרב הגלום ביחסים בין שתי המדינות עוד לא מומש. תהליך השינוי העמוק שסין עוברת, ממעצמת ייצור למעצמת חדשנות, מהווה הזדמנות יקרת ערך עבור חברות הייטק ישראליות

הפרק נכתב על ידי המערך הבינלאומי ברשות החדשנות

 

סין נתפשת בעיני רובנו כמרכז הייצור של העולם אולם לרוב אין אנו חושבים עליה כעל מעצמת חדשנות. אנו רגילים לחשוב על  "Made in China" אבל הרבה פחות על "Designed in China" או על "Invented in China". תפישות אלה היו נכונות בעבר אך לאור השינויים שעוברת סין בשנים האחרונות נראה כי יש לה פוטנציאל רב להפוך לשחקן חשוב באקוסיסטם של החדשנות העולמית.

טענה זו קיבלה ביטוי בדו"ח שלMckinsey Global Institute  שפורסם לאחרונה ובו נטען כי סין יכולה להפוך, תוך שנים ספורות, מכלכלה שסופגת ידע וטכנולוגיה למובילת חדשנות עולמית. למעשה טוען הדו"ח כי על מנת לשמור על קצבי הצמיחה הנוכחיים, אין לסין ברירה אלא להסתמך יותר ויותר על חדשנות מכיוון ששני מנועי הצמיחה המרכזיים של כלכלת סין – זרם בלתי פוסק של עובדים חדשים והשקעות אדירות בכל ענפי המשק – נחלשים באופן הדרגתי אך ברור: כוח העבודה הסיני צפוי להגיע לשיא בשנים הקרובות ואז, בשל הזדקנות האוכלוסייה ומדיניות הילד האחד, הוא צפוי להתחיל לרדת; בנוסף ההשקעות בסין מתחילות להראות ירידה בתשואה לאחר שלושה עשורים של השקעות אדירות. כאשר התרומה של העובדים וההשקעות לצמיחה הולכת ונשחקת, מקור הצמיחה היחיד שנותר הוא שיפור פריון העבודה על ידי אימוץ ופיתוח טכנולוגיות וידע חדשים. 

אין מי שמבין זאת טוב יותר מההנהגה הסינית עצמה. נשיא סין, Xi Jinping, אמר בראיון בדצמבר 2014 כי: "סין חייבת להסתמך על חדשנות על מנת להשיג צמיחה כלכלית מתמשכת ובריאה"[1]. תפישה זאת באה לידי ביטוי גם בתכניות החומש הממשלתיות – תכניות המציגות לאורך השנים את המתווה הרשמי של מפלגת השלטון לסדר העדיפויות הממשלתי לחמש שנים עוקבות. תכנית החומש ה-12 שהסתיימה לא מכבר, הדגישה את הצורך להתמיד בצמיחה פנימית, בהמשך נקיטת צעדי פתיחות בכלכלה הסינית ובהאצת ההתקדמות הטכנולוגית של המדינה בענפים בעלי חשיבות אסטרטגית, ביניהם: ייצור מתקדם של אלקטרוניקה, ציוד תחבורה, מחשוב ענן, IoT, ביו-טכנולוגיה ותרופות, טכנולוגיות לבטיחות מזון, התייעלות אנרגטית ועוד. תכנית החומש ה-13 שפורסמה רשמית במרץ 2016, פורסת את המתווה הממשלתי עד סוף שנת 2020, והינה הראשונה שמתפרסמת במהלך כהונתו של הנשיא Xi Jinping. התכנית מדגישה את המשך הפתיחות לשווקים גלובליים, את החתירה לחדשנות והצמיחה כלכלית לצד שמירה על איכות הסביבה, ואת הרצון לצמצום פערים כדי שחלקים נרחבים מהאוכלוסייה יוכלו ליהנות מהמשך הפיתוח והקידמה.

במדינה מתוכננת כמו סין התכניות אינן רק מס שפתיים אלא נתמכות בהשקעות מסיביות של משאבים. ואכן, בשנים האחרונות סין משקיעה מאמצים אדירים בחיזוק יכולותיה בתחום החדשנות כפי שמעידים הנתונים בדבר ההשקעה במו"פ כאחוז מהתוצר, ההשקעה במחקר וההשקעה בהון אנושי:

china3.png

יחסי ישראל-סין – מגרדים את קצה הקרחון

בחינת יחסי ישראל-סין לאורך השנים מצביעה על מגמת התחזקות היחסים הבילטראליים בין שתי המדינות כפועל יוצא של התחזקות הקשרים המדיניים בין ירושלים לבייג'ין. בתחילת 2016 אף נערך בישראל המפגש השני של ועדת החדשנות בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית ראש ממשלת סין, ליו ינדונג, שבמסגרתו נחתמו 13 הסכמים בילטראליים לשיתופי פעולה במגוון תחומים והוכרז על פתיחת השיחות בנושא כינון הסכם סחר חופשי בין ישראל וסין. עם זאת, בדיקה מעמיקה יותר מצביעה כי חרף המגמה הכללית של שיפור, עדיין מדובר בקצה הקרחון ביחס לפוטנציאל הטמון ביחסים המסחריים עם מדינת ענק זו:

  • בתחום הסחר – בשנת 1992 כוננו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וסין, ובעשור שלאחר מכן התפתחה בישראל ההכרה בחשיבות הרבה של סין בזירת הסחר הגלובלית ובפוטנציאל הרב הגלום ביחסי הסחר בין שתי המדינות. לפיכך, החל משנת 2004 סין מוגדרת על ידי משרד הכלכלה כ"מדינת יעד" לקידום היצוא הישראלי. מדיניות זו הניבה תוצאות נאות והיקף הסחר הכולל בין ישראל וסין עלה מ-50 מיליון דולר בלבד בשנת 1992 למעל ל-10 מיליארד דולר בשנת 2015[2]. בשנה זו דורגה סין כיעד היצוא השלישי בגודלו של ישראל, והיעד הראשון באסיה. העלייה בהיקפי הסחר עם סין מרשימה, אך איטית. לכן, החלה ישראל לבחון את האפשרות לכונן הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל לסין שמטרתו צמצום חסמי הסחר בין המדינות והגדלת היצוא הישראלי לסין.
  • בתחום התיירות – ב-2012 סימן משרד התיירות הישראלי את סין כיעד אסטרטגי למשיכת תיירות סינית לישראל. משנה זו ניתן לראות עלייה עקבית של 15%-30% במספר התיירים הסינים המגיעים לישראל מדי שנה עד 33,000 תיירים בשנת 2014. זה אכן נתון מרשים, אך הוא בטל בשישים ביחס לפוטנציאל של מעל 100 מיליון תיירים סינים בשנה.

  • בתחום האקדמישיתופי הפעולה בין אוניברסיטאות מישראל ומסין הולכים ומתהדקים: תכניות ייעודיות לסטודנטים ולמנהלים סינים בכירים נפתחות בשפה האנגלית, תכניות חדשות לחילופי חוקרים בכירים יוצאות לפועל וישראל מעניקה עשרות מלגות לדוקטורנטים סינים הלומדים בישראל. כמו כן, קיבל הטכניון תרומת ענק חסרת תקדים מהמיליארדר הסיני לי קאשינג בסך 130 מיליון דולר, להקמת מכון אקדמי טכנולוגי משותף בסין (TGIT), שיעניק לבוגריו תואר של הטכניון. בנוסף, בתחילת 2015 הוקם מרכז XIN לשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת צ’ינגחואה שבבייג’ין שמטרתו לחבר בין הידע האקדמי של צ'ינגחואה והידע האקדמי של אוניברסיטת תל אביב לעולם המסחרי בסין.

 

ההזדמנות הגדולה: שיתוף פעולה עסקי-טכנולוגי

אנו סבורים כי צמיחתה של סין כמעצמת חדשנות היא בעלת פוטנציאל רב עבור אקוסיסטם החדשנות הישראלי. פוטנציאל הצמיחה המשמעותי ביותר טמון לדעתנו בשיתוף פעולה עסקי, בייחוד עם חברות טכנולוגיה. מדוע דווקא כאן טמונה הזדמנות יוצאת דופן? סין היא מדינת ענק, הפועלת אסטרטגית לטובת העצמת מעמדה כמובילה כלכלית. היא תרה אחר חדשנות ושואפת להיות שחקן מוביל בעולם הגלובלי. יתרות המט"ח האדירות שלה (כולל החברות הממשלתיות בבעלותה), הנאמדות בכ-4 טריליון דולר, גורמות לה לחפש השקעות אטרקטיביות ברחבי העולם. יחד עם זאת, סין מגלה עניין ייחודי בישראל, שמיצבה את מעמדה כמובילת חדשנות עולמית ומצטיינת ביצירת ידע.

העניין הסיני בישראל נשען על זיקה היסטורית-תרבותית בין שתי תרבויות עתיקות יומין. האומה הסינית גאה על היותה תרבות עשירה בת יותר מ–4,000 שנה, ולכן הסינים מעריכים את העם היהודי, עם הספר, שאף הוא בעל היסטוריה עשירה בת אלפי שנים ושהחינוך והלימוד היו מאז ומעולם נר לרגליו. אך בראש ובראשונה, העניין הסיני מבוסס על אינטרס פרגמטי להפליא: השגת צמיחה כלכלית, שגשוג ועוצמה לסין, קידום שיתופי פעולה בינלאומיים והיפתחות לכלכלה תחרותית יותר, בהתאם ליעדי תכניות החומש הלאומיות.

ישראל, שקנתה לעצמה שם דבר בסין כ"אומת הסטארט-אפ", מהווה עבור הסינים כר פורה לקידום יכולותיה בתחום החדשנות. מספר חברות סיניות גדולות כבר פתחו בישראל מרכזי פיתוח (דוגמת XIAOMI, HUAWEI), ואחרות סורקות את ישראל בחיפוש אחר טכנולוגיות עילית שיהיו "הדבר הבא" כדי לחזק את סין ולמצבה כמייצרת חדשנות. משלחות ממשל בדרגים בכירים, נציגי חברות גדולות ומשקיעים פרטיים מסין מגיעים תדיר לישראל בניסיון לפצח את "הקוד הישראלי", להבין את האקוסיסטם המקומי ולהטמיע את האופי היזמי והחדשני בDNA- הסיני.

גם בגזרת ההשקעות ניכרת עלייה בפעילות הסינית: משקיעים סינים השקיעו בשנת 2015 בקרנות הון-סיכון ישראליות ולקחו חלק בהשקעות ישירות שהיקפן הכולל הגיע לחצי מיליארד דולר. מאז שנת 2012 השקיעו בישראל למעלה מ-30 גופים מסין ומהונג קונג, ומספר המשקיעים מסין צומח בשיעור שנתי מרשים לא מעט בזכות הקלות שהוחלו על השקעות היוצאות מסין. במקביל, ניכרת גם פעילות בתחום המיזוגים והרכישות של חברות טכנולוגיה על ידי משקיעים סינים. דוגמה בולטת לכך היא רכישת לומניס על ידי קבוצת XIO בכחצי מיליארד דולר.

 

המגמה מזרחה! סיוע ממשלתי לחברות טכנולוגיה בשוק הסיני

ניתן לראות בשנים האחרונות כי למרות המרחק התרבותי הרב, מתחולל בקרב חברות ישראליות שינוי תודעתי משמעותי. רבות מהן, אשר היו רגילות לפעול אך ורק בשוק המערבי, לוטשות עיניים מזרחה כדי לחפש הזדמנויות ולהרחיב את פעילותן בשוק הסיני. יחד עם זאת, שיתופי הפעולה והחדירה לשוק עצום זה מאלצים חברות להתמודד עם לא מעט חסמים וקשיים בדרך להצלחה: חלק מהחסמים נוגעים לצורך בתמיכה כספית להתאמת מוצרים קיימים לשוק הסיני או להקמת פעילות בסין; אחרים נוגעים לצורך בתמיכה ובליווי חברות עם תום תקופת הפיתוח המשותפת, בסיוע בשיווק ובתחזוק הקשר עם שותף מקומי; חסמים נוספים קשורים לעזרה בכל הנוגע לרגולציה הסינית בתחומי הקניין הרוחני ובתחומי תוכן ספציפיים.

רשות החדשנות (לשעבר לשכת המדען הראשי) הינה שותפה מרכזית בפיתוח היחסים בין ישראל וסין בתחומי הטכנולוגיה. היא מפעילה ומפתחת, לצד שותפים אחרים בממשלה כמו מינהל סחר חוץ, המטה לקידום השקעות ואחרים, כלים ייעודיים על מנת לתת מענה לאתגרים עימם מתמודדות החברות. החל משנת 2009, הפעילה לשכת המדען הראשי מערך הסכמים דו-לאומיים עם סין לתמיכה בשיתופי פעולה במו"פ תעשייתי. מערך זה הלך והתרחב עם השנים מתוך תפישה אסטרטגית הגורסת כי מעטפת גדולה יותר של הסכמים תאפשר לחברות ישראליות תשתית רחבה ככל הניתן בפעילותן מול סין. מערך ההסכמים הקיים כיום מונה תשעה הסכמי שת"פ במו"פ תעשייתי בשיתוף משרד המדע הפדראלי הסיני (MOST) ועם הפרובינציות והערים הבאות: Jiangsu, Shandong, Guangdong,Zhejiang , Shanghai, Sichuan וShenzhen-, ונכלל בו גם הסכם שת"פ במו"פ תעשייתי עם הונג קונג. להונג קונג חשיבות רבה נוכח היותה שער כניסה לסחר עם מדינות בדרום-מזרח אסיה וכמובן עם סין. האיזון בין מטריה פדראלית לבין פעילות ממוקדת מול פרובינציות נבחרות הוא חיוני לטובת מיצוי הפוטנציאל הכלכלי-טכנולוגי עבור התעשייה הישראלית בפרובינציות אלה ומינוף יכולת התמיכה במו"פ של הממשלות המקומיות. 

מאז הקמת מערך ההסכמים והתכניות עם סין, הוגשו כ-230 פרויקטים משותפים לחברות ישראליות וסיניות. יותר ממחציתם אושרו במשותף (143), וכ-84 פרויקטים משותפים, אשר עלות המו"פ הכוללת שלהם עומדת על למעלה מ-50 מיליון דולר, כבר יצאו לדרך או הסתיימו. בממוצע בכל חודש במהלך שנות פעילות אלו, אושר פרויקט אחד ומומן במשותף. סך ההשקעות הממשלתיות בפרויקטים אלו עומד על למעלה מ-20 מיליון דולר.

מסלולי השת"פ במו"פ תעשייתי עם סין הם כלי הנותן מענה לקשיים הניצבים בפני חברות ישראליות השואפות להרחיב את פעילותן בשוק הסיני באמצעות סיוע בפיזור הסיכון הטמון בפרויקט, קיצור משך זמן המו"פ הדרוש וקיצור זמן הגעת תוצרי הפיתוח לשווקי היעד. בנוסף, הדסק הסיני במערך הבינלאומי של רשות החדשנות מסייע לחברות הישראליות במציאת שותפים סינים לפרויקטים, מאתר ומנגיש עבורן מידע אודות פרויקטים ויוזמות טכנולוגיות בסין ופועל ליצירת מפגשים בין חברות ישראליות לבין חברות סיניות בנושאים טכנולוגיים בעלי עניין משותף במסגרת משלחות נכנסות ואירועי רואודשואו (RoadShow) ישראלים שנתיים בסין הרושמים הצלחות נאות בזירת שיתופי הפעולה. פעילות זו היא חיונית על מנת להפגיש פנים מול פנים בין שותפים פוטנציאליים משתי המדינות לטובת הקלה בדיאלוגים העסקיים הראשונים ביניהן.

 

שלושה כלים חדשים מקודמים כיום ברשות החדשנות:

china4.1.png
מסלול ייחודי התומך בפיתוח הנדרש כדי להתאים מוצרים חדשניים טכנולוגית לשוקי יעד שונים, ובכלל זאת לשוק הסיני. ההתאמה עשויה לכלול שינויים פונקציונליים, התאמות שפה, התאמה לתקינה מקומית ואף התאמה הקשורה להיבטים תרבותיים ייחודיים של מדינת היעד. פעיל מ-2013

china4.2.png

פארק החדשנות סין-ישראל יסייע לחברות הייטק להתגבר על הקושי בהקמת שלוחה פיזית בסין, החיונית לחדירה לשוק הסיני. הפארק יסייע לחברות טכנולוגיה ישראליות ב"נחיתה רכה" ובחדירה קלה לשוק הסיני באמצעים אופרטיביים. הפארק ייתן מעטפת ממשלתית סינו-ישראלית ויעניק לחברות מרחב למשרדים, ייצור ומעבדות; מענקים ייחודיים; סיוע בשמירה על קניין רוחני, בגיוס כוח אדם מקומי ובניהול לוגיסטי; ליווי מקצועי וגישור תרבותי. הושק במרץ 2016

china4.3.png

פלטפורמה מקוונת לשיתופי פעולה בתחום החדשנות שתרכז אינפורמציה, תספק שירותים ותאפשר יצירת קשר בלתי אמצעי בין חברות ישראליות לבין חברות וגורמי ממשל סיניים. הפלטפורמה תאפשר business matching איכותי בין חברות, משקיעים וגופים אחרים בישראל ובסין. בין יתר השירותים, המרכז יספק מענה לצורך של חברות ישראליות רבות בהגנה ובאכיפת זכויות הקניין הרוחני שלהן ויהווה ערוץ ישיר עבור חברות לרשות הפטנטים הסינית (SIPO) ולרשות הפטנטים בישראל. השקה: סוף 2016

 

השלב הבא: מינוף אינטרסים משותפים

המאמצים האדירים של סין לבסס את מעמדה כמעצמת חדשנות וכמובילה כלכלית ופוליטית בזירה הבינלאומית, והאתגרים הלאומיים העומדים בפניה כדי להמשיך ולייצר צמיחה כלכלית - מייצרים לישראל הזדמנויות במגוון היבטים והופכים את סין למדינת יעד חשובה במעלה לתעשייה הישראלית. בנוסף, ניתן למנף את האינטרס הסיני והעניין הגובר בישראל לתועלות אסטרטגיות במישורים נוספים.

לנוכח תכנית החומש והליברליזציה הצפויה בשוק הסיני בהיבטי מטבע, שוק ההון והקלות בהשקעות מחוץ לסין, שנת 2016 טומנת בחובה הזדמנויות לחברות ישראליות בתחומים טכנולוגיים רבים החל משיפור איכות האוויר, המים ובטיחות המזון וכלה בשיתופי פעולה בתחומי ה-IoT, ביג דאטה ומובייל. עוצמתה הכלכלית של סין וערוצי הצמיחה העתידיים בה, מחייבים כל חברה ישראלית המחפשת הזדמנויות בשווקים הגלובליים לבצע בחינה אסטרטגית על מנת להחליט אם וכיצד לפעול בסין. רשות החדשנות וגופים ממשלתיים נוספים עומדים לרשות החברות שקיבלו החלטה חיובית ומתכננות לפרוץ לשוק הסיני.

 

[2] נתוני הגרף לקוחים מלמ"ס, ירחון לסטטיסטיקה של סחר חוץ, לוח ד.2, ללא יהלומים.