אני מתכבד להציג בפניכם את דוח חדשנות בישראל – תמונת מצב 2016. הדוח נכתב בשלהי פעילות לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ובראשית ימיה של רשות החדשנות. על כן הוא מייצג את המעבר התפישתי והמעשי של מדיניות החדשנות בישראל מכזו הממוקדת בעידוד מו"פ, למדיניות מורכבת יותר, המבוססת על ראיית-על של אקוסיסטם החדשנות בישראל והבטחת התשתיות הנחוצות לה

אלו ימים מרגשים – לאחר למעלה מארבעים שנה לשכת המדען הראשי, ששירתה נאמנה את התעשייה הישראלית ותרמה לפריחת ענף ההיי-טק, מפסיקה את פעילותה. תם ונשלם פרק אחד ואנו עומדים בהתרגשות ובתחושת אחריות רבה בפתחו של פרק חדש. שלב חדש זה מייצג יותר משינוי מוסדי-טכני כי אם שינוי אסטרטגי בתפישת המשימה שלנו. האתגרים הנפרסים בפני התעשייה והממשלה כחלק ממשימה זו הם שונים ומורכבים יותר. לא עוד התמקדות ביצירת תעשיית חדשנות, כמעט יש מאין – משימה לא פשוטה בפני עצמה איתה התמודדה הממשלה והתעשייה בהצלחה בשנות ה-90. לא עוד הסתפקות בהובלה מדעית ובעמידה בחזית הטכנולוגיה. בעת הזו אנו שואפים לצקת תוכן לחזון של שגשוג כלכלי למשק ולחברה בישראל באמצעות חדשנות טכנולוגית תוך העצמת ישראל כמרכז חדשנות עולמי. לשם כך עלינו בראש ובראשונה להתמודד עם אתגרים דוגמת המחסור בכוח אדם מיומן ורלוונטי, המכרסמים לאורך זמן ביסודות ההצלחה של תעשיית היי-טק ולהבטיח את ההובלה של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים על בסיס חדשנות טכנולוגית. זאת, בעולם שהופך ליותר טכנולוגי ותחרותי: כאשר מדינות אחרות מתחילות "לחמם מנועים" ולהזניק את תחום החדשנות הטכנולוגית אצלן, בעוד תעשיית ההיי-טק הישראלית כבר הגיעה למצב יציב לאחר הזינוק הגדול שביצעה בשנות התשעים. לצורך כך, אנו שוקדים בימים אלו על הכנת תכנית אסטרטגית להזנקת תעשיית החדשנות הישראלית.

השינוי המוסדי לא נעשה בלב קל. לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה הייתה אות ומופת למצוינות בשירות הממשלתי וזכתה להערכה רבה מצד התעשייה ומצד גורמים ממשלתיים בישראל ובעולם. בהתאם, הקמת רשות החדשנות איננה באה להרוס את הקיים או לזנוח את הידע הנרחב שנצבר בלשכת המדען הראשי. נהפוך הוא, אנו שואפים לשמר את הניסיון, הידע והמומחיות שנצברו לאורך עשרות שנים בלשכת המדען הראשי תוך הפיכתנו לגוף שפעילותו מהירה, יעילה ואפקטיבית יותר וכך להפוך לרשות החדשנות הטובה בעולם עבור תעשיית החדשנות הטובה בעולם.

עקרון יסוד חשוב אותו אנו מבקשים לשמר ואף להעצים הוא השותפות בין הממשלה לתעשייה. שותפות זו באה לידי ביטוי במבנה מועצת הרשות, הגוף המתווה את מדיניות הרשות. המועצה משקפת לראשונה לא רק את הראייה הממשלתית הממלכתית אלא גם את רחשי הלב של לקוחות הרשות, באמצעות נציגי הציבור של התעשייה במועצה. מבנה זה יבטיח התוויית מדיניות אפקטיבית ורלוונטית לצרכי התעשייה, לצד קידום סדרי העדיפויות הממשלתיים.

ליבת השותפות הזו היא חזון משותף אותו נשאף לקדם ביחד עם התעשייה, לפיו החדשנות הטכנולוגית תחלחל לכלל הסקטורים במשק הישראלי ותהווה מנוף לשגשוג כלכלי. זוהי אינה שותפות אינסטרומנטלית של שני צדדים ב"צינור" העברת מימון ממשלתי למו"פ, כי אם שותפות עמוקה באתגרים משמעותיים עבור התעשייה, המשק והחברה בישראל. בין אתגרים אלה ניתן למנות צמצום פערים בין אוכלוסיות באמצעות קליטת אוכלוסיות מגוונות לשורות העובדים בהיי-טק; העלאת רמת החדשנות הטכנולוגית והפריון בתעשיות הייצור ושיפור השירותים הציבוריים באמצעות חדשנות טכנולוגית. כל אלה במקביל לשמירה על היתרון היחסי של החדשנות הישראלית בזירה הגלובלית ומינוף הולך וגדל של הפעילות הכלכלית סביב ליבה זו. רק שותפות כזו תבטיח לכולנו שגשוג כלכלי ואיכות חיים טובה יותר.

לצד שימור היתרונות שאפיינו את לשכת המדען הראשי אנו שואפים ליצור משהו חדש: ארגון שמשרת טוב יותר את התעשייה, בקיא באתגרים עימם מתמודדים קהלים שונים, מסוגל להגיב להם במהירות ובאפקטיביות תוך בחינה מתמדת של המגמות המתהוות והעתידיות בתעשיית החדשנות. לצורך כך, רשות החדשנות תהיה מבוססת על זירות חדשנות אשר כל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים ומפתחת מענים המתאימים לאתגריו. בימים אלו הזירות השונות – הזנק, צמיחה, ייצור מתקדם, תשתיות טכנולוגיות (מגנ"ט), המערך הבינלאומי והזירה החברתית ציבורית – נכנסות לפעולה בתצורתן החדשה. מסלולי התמיכה המוכרים של לשכת המדען הראשי משוייכים לזירות ומנוהלים על ידן, כלי תמיכה חדשים עוברים אישורים אחרונים לקראת השקתם, מערכי קליטת הבקשות והתפעול עוברים מתיחת פנים כמו גם מערך השיווק והקשר עם ציבור הלקוחות.

כמו כל שינוי מוסדי וארגוני, המעבר כרוך בחבלי לידה. אולם, אנו סבורים כי הארגון שיווצר מתוך קשיים אלה יהיה מוצלח יותר ויוכל לשפר את תמיכת הממשלה בתעשיית החדשנות ובגופי המחקר והפיתוח. לצורך התמודדות עם קשיי המעבר, אנו מבקשים את הסבלנות, ההבנה ושיתוף הפעולה שלכם, לקוחות רשות החדשנות. בנוסף, אנו מזמינים אתכם להגיב ישירות על השינוי ולהציע הצעות בונות ומפרות.

הדוח שלפניכם מציין את המעבר שמתחולל בימים אלה בין פעילות לשכת המדען הראשי לפעילות הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. מעבר זה משתקף בין השאר בשימוש לסירוגין במונחים אלה: כאשר אנו מתייחסים לפעילות בשנה החולפת אנו מדברים על לשכת המדען הראשי וכאשר אנו מתייחסים לפעילויות עתידיות אנו כבר משתמשים במונח רשות החדשנות. כאמור, השינוי אינו סמנטי בלבד, אלא משקף שינוי אסטרטגי, מוסדי וארגוני.

הדוח, שהובל על ידי חטיבת אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות, סוקר את המגמות העיקריות שהתרחשו בתקופה האחרונה בתעשיית ההיי-טק בישראל. בנוסף הוא מבטא את המיקוד של רשות החדשנות בהבטחת תשתיות לצמיחת תעשיית החדשנות: בין אם מדובר על פעילות להרחבת מעגל העוסקים במו"פ בקרב מגזרי המיעוטים, על חשיפה של כלי מימון חדשים, על תמיכה ביצירת פלטפורמות לחדשנות פתוחה או על טיפוח מערכת שיתופי הפעולה הבינלאומיים בכל הנוגע לחדשנות ומו"פ. הדוח שופך אור גם על תחום מיקוד נוסף של הרשות, והוא תעשיות הייצור אשר חלקן נכללו בעבר בהגדרה המצומצמת של תעשייה מסורתית. במקביל ובאופן שוטף, הרשות פועלת לתמיכה בטכנולוגיות פורצות דרך כמו שמסוקר בפרק הרובוטיקה.

תעשיית ההיי-טק הישראלית נולדה מתוך "סערה מושלמת" ששילבה בשלות טכנולוגית שעמדה על סף התפוצצות, פתיחת המשק ושילובו בשווקים הבינלאומיים ועליית עשרות אלפי מהנדסים מיומנים ממדינות חבר העמים. לתעשיית ההיי-טק היה תפקיד היסטורי בכלכלת ישראל והיא עיצבה במידה רבה את המשק כפי שאנו מכירים אותו כיום. כעת, תעשיית היי-טק עומדת בפני פרשת דרכים: האם פניה לעבר צמיחה מחודשת או לעבר דשדוש הנובע מתחרות גוברת? מצד אחד ישנה לישראל הזדמנות גדולה לרתום את החדשנות הישראלית ולהפוך אותה למנוע של המשק שמשפיע על כלל הסקטורים ועל חיי היומיום של כלל האזרחים במדינה – בין אם דרך שיפור השירותים הממשלתיים והעירוניים, הנגשת חינוך דיגיטלי לכל או דרך מוצרי צריכה חדשים ומועילים ובין אם דרך הצמחת חברות לכדי חברות גדולות והעסקה ישירה ועקיפה של ציבורים נרחבים בענפים מוטי טכנולוגיה. מצד שני, ישנו איום גדול, שכן מעבר להחמצת הפירות הטמונים בהזדמנות שתוארה לעיל, דריכה במקום פירושה נסיגה אחורה והידרדרות מבחינת ביצועים כלכליים; דעיכת תעשיית הטכנולוגיה, בעולם שהופך ליותר ויותר טכנולוגי, פירושה פיתוח תלות במדינות אחרות.

השקעה יתרה בחדשנות טכנולוגית היא מחויבת המציאות – העולם הופך להיות יותר טכנולוגי ויותר תחרותי מיום ליום. אל לנו לנוח על זרי הדפנה ולהישאר אדישים כשחל כרסום ביסודות ההצלחה של תעשיית ההיי-טק. ממשלת ישראל, שמכירה בצורך האסטרטגי לתמיכה בתעשיית החדשנות, החליטה להשקיע בשדרוג הפעילות של לשכת המדען הראשי ולהפוך אותה לרשות החדשנות. כעת עליה לשים את טיפוח החדשנות בכלל והחדשנות הטכנולוגית בפרט בראש סדר העדיפויות, לרתום את כל הגופים הרלוונטיים לטובת משימה לאומית זו ולהקדיש לה משאבים ניכרים. רק כך נוכל להביא לשגשוג כלכלי של ישראל.

 

בברכה,

אבי חסון,

יו"ר רשות החדשנות     
והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה

 

במה בחרנו להתמקד השנה?

האקוסיסטם בו פועלת תעשיית ההיי-טק הוא רב-ממדי ומורכב. אנו זיהינו חמישה מרכיבי ליבה באקוסיסטם זה: מדיניות חדשנות, הון אנושי, מימון, חדשנות בתעשייה ופעילות בינלאומית. השנה בחרנו להתמקד בשבעה נושאים הנוגעים למרכיבי ליבה אלה ובעתיד נתמקד בנושאים אחרים. הנושאים שנבחרו השנה לצד תיאור המגמות בהיי-טק הם: עליית חברות הצמיחה, חדשנות פתוחה, השתלבות מגזרי המיעוטים בהיי-טק, תעשיות הייצור בישראל, התפתחות ענף הרובוטיקה בישראל ומהפיכת החדשנות של סין. 

דוח החדשנות הובל ונכתב ברובו על ידי חטיבת אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות