החוק שמתוקפו הוקמה רשות החדשנות אושר בכנסת בחודש אוגוסט 2015*, אולם הרשות עצמה החלה לפעול רק בתחילת 2017

כזכור, הרשות הוקמה על בסיס לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה במטרה למלא באופן מיטבי אחר המשימות שהוטלו עליה בחוק המו"פ ולתת שירות יעיל ואיכותי למערכת החדשנות הישראלית. לשם כך פועלת הרשות במבנה של זירות חדשנות (ראו תרשים 1) המקצות במצטבר תקציב של כ-1.6 מיליארד שקלים בשנה. הרשות תומכת בחברות בכל שלבי החיים ובכל ענפי החדשנות במגוון מסלולי תמיכה (ראו תרשים 2). 

 

 

מבנה הרשות

מצבת עובדי הרשות צמחה השנה לכ-120 איש, וצפויים להצטרף עוד כעשרה עובדים בחודשים הקרובים ביחידות השונות (ראו תרשים 3). נוסף על כך, אוישו בשנה האחרונה המשרות הבכירות ברשות ובכללן מנכ"ל הרשות, אהרן אהרן. בנוסף, הרשות מפעילה מערך של כ-180 בודקים טכנולוגיים האמונים על בדיקת הבקשות המוגשות לרשות ועל הגשת חוות דעת מקצועית לוועדות המחקר השונות.

 

פעילויות מרכזיות בשנה האחרונה

מועצת הרשות, הגוף המפקח על פעולת הרשות והמתווה את התנהלותה, אישרה עד כה ארבעה מסלולי תמיכה חדשים, נוסף על מסלולי התמיכה האחרים שהועברו מלשכת המדען הראשי לרשות החדשנות: מעבדות לחדשנות וחממה ביו-טכנולוגית במסגרת זירת הזנק, סיירות תכנות במסגרת הזירה החברתית-ציבורית, ומסלול מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות בזירת חברות בצמיחה.

מטרת מסלול מעבדות לחדשנות היא לעודד תאגידים תעשייתיים, בדגש על אלו העוסקים בייצור מתקדם, לשתף פעולה עם יזמים טכנולוגיים כמנוף לצמיחה ולבניית אסטרטגיה עתידית באמצעות השתתפות במימון הקמת תשתית טכנולוגית ייחודית ותפעול שוטף של המעבדה. המעבדות יפעלו במודל של חדשנות פתוחה, המהווה כלי הכרחי להתפתחות תאגידים בעידן הדיגיטלי והתאמתם לשווקים מתוחכמים ומתפתחים תמידית. בחודש יולי הסתיים ההליך התחרותי הראשון, במסגרתו נבחרו חמישה זכיינים בתחומי תשתיות חכמות (שיכון ובינוי ו-ENEL), מפעל חכם (המ-לט), מזון (פרוטרום), תחבורה עירונית (רנו-ניסן) וחומרים חכמים (מרק חומרים מתקדמים ופלקס).

מסלול סיירות תכנות שהוקם במסגרת התוכנית הלאומית להגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההיי-טק מיועד לשחקנים המבקשים להקים או להרחיב מסגרות הכשרה חוץ-אקדמיות לתכנות. פרטי מסלול זה מובאים בפרק העוסק באתגר ההון האנושי בדו"ח זה.

מסלול מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות הינו פיילוט שמטרתו לאפשר תאגידים רב-לאומיים בתחומי הביו-טכנולוגיה והרפואה להקים או להרחיב פעילות מו"פ, חדשנות טכנולוגית או ייצור במדינת ישראל. המסלול ממנף את השינויים הנערכים במשטר המיסוי של חברות עתירות ידע כדי להרחיב את הפעילות הכלכלית של תאגידים אלה בישראל. פרטי המסלול מצוינים בדוח זה בפרק אודות מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות

בנוסף, לאחרונה הוצגה האסטרטגיה של הרשות לשנים הקרובות בפני מועצת הרשות. תמצית האסטרטגיה מובאת בדוח זה בפרק נפרד. המהלכים שנזכרו מבטאים כולם את המעבר שביצעה רשות החדשנות השנה משלב ההקמה לשלב הביצוע.

פעילות רשות החדשנות – הלכה למעשה

רשות החדשנות תומכת בחברות טכנולוגיה רבות בשלבי חיים שונים ובתחומים מגוונים, באמצעות המסלולים השונים המופעלים על ידה. הדוגמאות הבאות מייצגות את הפירות שנושאת השקעת הרשות בתעשייה הישראלית: 

> הצמיחה המואצת של חברת Yotpo: Yotpo נוסדה ב-2011 והחלה את דרכה בתוכנית החממות הטכנולוגיות של רשות החדשנות. החברה מפתחת פלטפורמת שיווק לעסקים מקוונים אשר עושה שימוש בתכני משתמשים. במסגרת מגמת צמיחה מואצת, Yotpo משרתת כעת 140 מיליון לקוחות מדי חודש, ומתגאה בשיתופי פעולה עם גוגל, אינסטרגם, פייסבוק ופינטרסט. ב-2016 גייסה החברה 22 מיליון דולר בסבב מימון C, והכריזה שבכוונתה להשתמש בסכום זה כדי להרחיב את פעילותה למספר סניפים ברחבי העולם ולבחון אפשרויות לרכישת חברות.

> האקזיט הגדול של חברת Valtech: חברת המכשור הרפואי Valtech נוסדה ב-2005 והחלה את דרכה אף היא בתוכנית החממות של הרשות. החברה מפתחת טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת לתקן ולהחליף מסתמים לבביים באמצעות צנתור, וללא צורך בניתוח לב פתוח. בשנת 2016, Valtech נרכשה על ידי ענקית המכשור הרפואי האמריקאית Edwards Lifesciences תמורת כמיליארד דולר, לאחר שהושקעו בה עד למועד הרכישה 70 מיליון דולר בלבד.

> שיתוף הפעולה הבינלאומי של חברת Allium Medical: חברות Allium Medical מפתחת, מייצרת ומשווקת מכשור רפואי זעיר-פולשני למגוון יישומים. החברה הוקמה ב-2001 ונרשמה בבורסה בתל אביב ב-2007, והיא נתמכה על ידי רשות החדשנות לאורך דרכה במסגרת מסלולים שונים. בשנת 2014 חתמה Medical Allium על הסכם עם האוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS) וחוקרים מובילים מטעמה, לפיתוח ולמסחור מוצר זעיר פולשני ייחודי לטיפול בסוכרת מסוג 2 ובהשמנת יתר. פרויקט הפיתוח והמסחור נתמך בהיקף של קרוב ל-50 אחוזים מעלותו על ידי הקרן הדו-לאומית סינגפור-ישראל (SIIRD) הפועלת במסגרת רשות החדשנות לקידום שיתוף פעולה במו"פ בין המדינות. הפרויקט מצוי כעת בשלבי פיתוח סופיים, והוא צפוי לעבור לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם בסוף 2017.


* חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה–2015